קביעת שכר טרחה על תקנות המתייחסות לקביעת שכרו של סניגור ציבורי או של סניגור שמונה לפי חוק החסד"פ - ערעור

1. זהו ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ע' שחם, במסגרתה נקבע כי המערער זכאי לשכר
טרחה שיחושב לפי התקנות המתייחסות לקביעת שכרו של סנגור ציבורי או של סנגור שמונה
לפי חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב-1982.

המערער מונה, על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לשמש כבא-כוחם של מוסטפא
דיראני )להלן: דיראני( והשיח' כרים עובייד )להלן: עובייד(. מינויו, שהחל בשנת 1996
לגבי דיראני ובשנת 1998 לגבי עובייד, נמשך עד לשחרורם ביום 5.2.2004. שכר טרחתו של
המערער נפסק בכל אחד מההליכים שניהל בשם מרשיו, בנפרד. בין היתר, ייצג המערער את
דיראני ועובייד בפני בית המשפט זה בעמ"ם 4414/02, בו הלינו מרשיו של המערער על
החלטה שניתנה במסגרת עיון תקופתי במעצרם המנהלי. באותו הליך התקבלה עמדתו העקרונית
של המערער אף כי נקבע שלהכרעה באותו הליך אין נפקות מעשית בכל הנוגע למרשיו. לאחר
סיומו של הליך זה, הגיש המערער בקשה לפסיקת שכר טרחתו, בסכום כולל של 9,812 ש"ח.
לאחר שביקש את תגובתה של הסנגוריה הציבורית, קבע כבוד הרשם כי המערער זכאי לשכר
טרחה בסך 2,118.92 ש"ח בלבד. כבוד הרשם פסק כי יש לחשב את שכר הטרחה המגיע למערער
בהיקש מהאמור בתקנות סדר הדין הפלילי, התשמ"ד-1984 )להלן: תקנות סדר הדין הפלילי(
ומהאמור בתקנות הסנגוריה הציבורית )שכר טרחה לסנגורים ציבוריים(, תשנ"ו-1996 )להלן: